הקרקס

טיפסתי במעלה המדרגות בין קהל הצופים , לתוך אולם התיאטרון האולם היה ריק בחציו ויכלתי לבחור מקום נח לצפיה בבמת הקרקס, הזרקורים מלאו את האולם באור יקרות צבעוניים מלאים שמחה , חבלים השתלשלו מהתקרה מטה ,
משהו חדש קורה היום גילגולי חבל מיומנים בלבוש קרקסי שמח … נשמע קול הצופר המודיע על תחילתו של מופע .
נכנס מנחה הערב קד קידה והקהל השיב במחיאת כף , הודיע על שלש נערות אשר הגיע מהקצה השני של הכדור במיוחד אלינו כדי להראות את הכישרון החדש לעולם ,
נליה סופי וקין בזמן זה נכנסו הנערות לבושות בבגדים צמודים במיוחד לגופם בצבעים שונים בעיקר ורוד , קדו קידה , שריקות מהקהל אל עבר הבימה הבנות השיבו בחיוך לקהל והתפזרו לעבר מחיצת הבמה בגלגלונים וסאלטות אחוריות ונעלמו בין רגע ,

הזרקורים הופנו לעבר עליית הגג בשני הקצוות של הבמה כלפי מעלה שם הונחו מעלונים לקפיצת החבל המרכזית תוך שבריר שניה משני הקצוות הגיחו שתי נערות בקפיצה מרשימה למרכז החבל ,

לרגע הייתי בטוחה שהם נפגשות אחת בשניה בקול חבטה צורם אך משהו מדהים קרה סופי הושיטה את ידיה קדימה וקין את רגליה אחורה סופי תפסה את רגליה משכה בחזרה לעבר חזה ולאחר מכן קין השיבה בגילגול אחורי למרכז החבל ובחזרה נתלו על החבל רק עם הכפות רגליים ונשארו תליות באוויר נשמעו צרחות שריקות וכפיים מעבר הקהל ,
נליה הגיחה מהבמה בסאלטות גבוהות לעבר החבל מלמטה , מסתובבת כמו בלרינה אמיתית וקופצת לעבר החבל תופסת מלמטה ונשכבת בצורה אנכית כשידיה אוחזות בחבל בצורה מרשימה ,

בזמן הזה סופי וקין החלו לרדת בהדרגה מלמעלה , זה היה כל-כך מהר עד ש שתיהם הגיעו לגופה של נליה ונעמדו כל אחת בקצה השני של גופה זה היה מחזה מרהיב ,
קמתי והתחלתי למחוא כפיים סוערות כל הקהל הצטרף אחרי נוספו שריקות ותרועות , המנחה חזר לבימה ביקש שוב כפיים לצוות הלוליינים וכולם הריעו שוב ,
ועכשיו הודיע המנחה קבלו את הפיל והתרגיל , נשמעה יללת פיל ברקע ופיל רחב מימדים התפרץ שעל גבו יושב ליצן הלבוש נקודות נקודות צבעוניים כולם הריעו ומחאו כפיים שריקות ללא הפוגה .

המופע המשיך עד לשעות המאוחרות אל תוך הלילה ובו נראו הפתעות לרוב , צפירת הסיום הגיע , כולם החלו להתקדם לכיוון היציאה אני נשארתי לשבת צופה בצוות הקרקס מקפל את הציוד חזרה .

כדור מוזהב רישרש בגלגול לעברי הבטתי ימינה וראיתי אותו ממשיך ומתגלגל לעבר הבימה, הכדור נהדף על דופן הבמה מצד ימין בקול חבטה עדין , הבטתי אחורה לראות מהיכן הגיח הכדור , לא נכח אדם באולם מלבדי ,
הבטתי חזרה והכדור נעלם כלא היה , מצמצתי ושפשפתי בעניים כלא מאמינה או שזאת העייפות שרודפת אותי , עדיין מסוקרנת לאיכן נעלם הכדור ירדתי בצעדים חרישים מצדו הימני של גרם המדרגות לבימה בתקוה שלא יבחינו בי ויגרשו אותי ,
הגעתי לבימה אנשי הצוות קיפלו אביזרים לארגזי עץ כבדים ,

אין סיכוי שיחשדו בי בשעה זאת .

המשך יבוא ….