הרוח נשבה לה כבכול חורף סוער בסמבטין העיירה האגדית הנמצאת מרחק רב מעיר הבירה גימטרה עיר מושלגת וסוחפת , לא רק המזג אוויר גם סוחפת את התיירים למסלולי גלישה וסקי שלג , ועוד סוחרי עצים ופרוות עור שטיחים וכדומה , ישבתי לי על ספסל העץ במרפסת מקורה בביתי שכמובן הספסל מכוסה עור פרוותי שטיח מושלם  בכפות הרגליים , 
שתיתי קפה מהביל וניסיתי לדמיין את השבוע הבא שלי במכללה שחלמתי עליה בילדותי , חלום שלי זה למודי משפטים  , חומר לימודי שתמיד רציתי להוסיף לו עוד נדבך בחיי הקרירים , לא פנויה לאהבה שתעצור אותי להביט הצידה בלי לחשוב לאן ללכת , המסלול היה לפני .

הוריי השאירו לי בית נחמד בהרים וזה הייתי אני לבדי שהיית צריכה להתמודד עם החיים לאחר שהוריי נספו בתאונה מחרידה בהרי מירדה , עיר שוממת ולא מאוכלסת  ,
הנופים עוצרי נשימה ולא אוכל לתאר על הכתב אולי בציור נחמד ,
הקירקס שבעיר מגורי היה המקום אליו הייתי בורחת מידי שבוע להעלים את מחשבותי ולהנות כמו כולם בפעלולי הקוסמים ובתרגילי החיות טרף שעמדו לרשותם , פילים אריות ונמרים קופים לא היו בהישג יד , הם תמיד שנאו את השלג ולא יכלו לתפקד בקרקס . אז פשוט מיותר .
נעלתי את הבית בבריח אבא התקין עוד שהייתי ילדה  אני זוכרת איך שהוא נעץ את המסמר האחרון כאילו עכשיו זה היה , נצבטה לו האצבע בפטיש וזלג לו טיפת דם על הדק החיצון , עדיין חיוך על שפתיו שמלאכתו הסתיימה בהצלחה רבה ,

יצאתי לעבר הרכב הוותיק במשפחתינו תמיד קשה להניע אותו בפעם הראשונה בכול זאת עשרים ושמונה שנה תפקד נאמנה ,
חציתי את רחוב מגורי ויצאתי לעבר הכביש המהיר לכיוון סימטת הגמדים , מצחיק כן ,  עדיין הזקנות בעיירה מספרות איך היו משחקות איתם בתור ילדות קטנות , הגמדים תמיד היו נחמדים אליהם עד שביום בהיר נעלמו בלי לומר שלום .

כל שנה בשלישי באפריל יוצאים המבוגרים לסמטת הגמדים מדליקים נרות ושרים שירי גמדים שזכורים להם היטב , להזכיר שאלו אך ורק ששה אנשים שעדיין מאמינים לזה.


חניתי בקרבת מקום לקרקס בריטליר הקרקס הוותיק מילדותי , התקרבתי לדלפק הכניסה אך אין איש בדלפק צילצלתי בפעמון הכניסה , שום מענה צלצלתי שוב פעם ויותר חזק , גברת מורליט יצאה אלי מדלת עובדי התחזוקה בקרבת מקום , היי מה שלומך גברת מורליט היא התעלמה ממני והניפה בידה לשלום אני חושבת שהשמיעה נחלשה עקב גילה ,

איזה כרטיס תרצי הפעם שאלה , כרגיל השבתי בחיוך , למרכזי של השבוע הבנתי שנוספו ריקודי חבל וקפיצה מגובה רב ספק שאלתי , בבקשה חמודה אמרה והגישה לי את הכרטיס האדום לכניסה הראשית , התשלום ביציאה מאז ומתמיד , תודה רבה השבתי בחיוך והמשכתי לדרכי .

 

X